פרוטוקול ישיבת ועד עמותה מיום שלישי 10/9/2024

שתפו:

משתתפים: צביקה, מיכל ג., אור, מלי, אופיר מ, רותם, יניב, אורית (ביקורת), צור (ביקורת), אופיר ס.
(משקיף), אריה .

  1. הפערים בין הדוח הכספי ותקציב העמותה
    [אריה] במסגרת ישיבת ועדת הביקורת, התבקשתי להציג את הניתוח שבוצע ניתוח מקורות הפער בגירעון
    בשנת הדוח 2023 . הועבר לך ניתוח מפורט והסבר לפערים ה"קבועים" בין תקציב העמותה לבין הדוח
    הכספי, תוך ציון הפערים ה"אחרים" (עודף בינוי, פערי תל"ן) שגרמו לגירעון.
  2. אישור תקציב תשפ"ה
    [אריה] הדו"ח כולל פירוט של אומדן הביצוע לשנת תשפ"ד, עם השוואה לשנים קודמות וכן את תכנון התקציב לשנת תשפ"ה . אציין את "שבריריות" התכנון ואת הרגישות של ה"שורה התחתונה" הן לפרמטרים מהותייםבצד ההכנסות כגון: מצבת תלמידים מדוייקת וסופית בכל שכבה, מספר המשפחות החדשות המצטרפות , וסכומי ומרכיבי תשלומי ההורים בחוזר המנכ"ל ושמאושרים לבית החינוך לגבייה. והן לפרמטר מהותי בצדההוצאות שהינו בעיקרו היקף והרכב הצוות המועסקהעל ידי העמותה.
    במהלך השנה עצמה, אנחנו עוקבים אחר הפרמטרים העקריים (גבייה, מלגות וכו) ומסיטים בין סעיפי תקציב במידה ונדרש, וכל זאת על מנת לשמור על איזון תקציבי תוך התאמות נדרשות למציאות בפועל.
    לא אסקור את כל התקציב, רק אציין את נקודות הבאות:
    ● יש השנה שיעור גבוה של משפחות חדשות, אין לנו עדיין מספר סופי. נתון זה משפיע על צד
    ההכנסות, בהיקפים לא זניחים (מענק הצטרפות).
    ● החלוקה המדוייקת בין תשלומים לבין החינוך לבית תשלומי עמותה, טרם נקבעה.
    ● תקציב הבינוי הוגדל בתשפ"ד על חשבון "כרית הבטחון" נותרו עודפים לשימוש בתשפ"ה.
    ● תקציב המלגות תוכנן להיות בדומה לביצוע בפועל בתשפ"ד, שהיה בחריגה מהתקציב המקורי.
    ● ניתן הסבר מפורט לאופן הפעילות של מגמת הרובוטיקה באמצעות העמותה.

    עלו שאלות שונות שמקבלות מענה בתקציב המפורט.
    הוסבר שוב שהתכנון כולל בחובו "שלייקס" בסעיפים שונים, שאמורים לפצות על רגישות התכנון כאמור.
    התקציב אושר ידי כל חברי הועד הנוכחים, למעט חברי ועדת הביקורת.
    רשם: אריה

אודותינו

בית החינוך הדמוקרטי "שבילים" ע"ש מנחם בגין, פרדס חנה -כרכור
בית החינוך נולד כיוזמה משותפת של קבוצת הורים תושבי פרדס חנה כרכור והמועצה המקומית. המועצה המקומית קיבלה את האישור לפתיחת בית החינוך בקיץ 2007 ומנהל המחוז אישר את הקמתו כשלוחה של בית הספר הממלכתי כרכור.
בית החינוך הדמוקרטי שבילים, הינו בית ספר ממלכתי ייחודי מוכר ורשמי.
כוונת היוזמים, הן ההורים והן המועצה המקומית, הייתה להקים בית ספר דמוקרטי בתוך הזרם הממלכתי וכחלק ממנו. בית החינוך נתפס כחלק מהמרחב הניסויי שאושר למושבה בשנה"ל תשס"ד. מאחורי הקמת בית החינוך עלה הצורך ליצור מסגרת ייחודית אשר תיתן מענה לרצון של משפחות לחינוך מהסוג הזה, וכן תגרום לחזרתם של ילדים בני המושבה אל בתי הספר שלה במקום ללכת לבתי ספר ביישובים שבאזור.
בשנתיים הראשונות לקיומו היה בית החינוך במעמד שלוחה של ביה"ס הממלכתי כרכור, ובשנה שלאחריה של בית הספר מרחבים. לקראת פתיחת שנה"ל תשע"א ( 2010 ) הסתיים תהליך בן שנתיים לקבלת הכרה כבית ספר דמוקרטי לטיפוח היזמות החברתית ומתוקף הכרה זו זכה בית החינוך לסמל מוסד משלו במעמד של "מוכר ורשמי" ויצא לעצמאות.
בשנה הראשונה – תשס"ט, מנה בית החינוך 125 תלמידים בכיתות א-ו, ו 30 ילדים בגן חובה.
בשנתו השנייה – תשס"ט, הגיע מספר התלמידים בכיתות א-ו ל 174, ו 30 נוספים בגן הילדים. באותה שנה המשיך בית החינוך להיות שלוחה של ממלכתי כרכור.
בשנתו השלישית – תש"ע, מנה בית החינוך 190 ילדים בכיתות א-ו, 28 ילדים בגן ו 15 בכתה ז'. באותה שנה, בית החינוך עבר לחסותו של בית הספר מרחבים.
בשנתו הרביעית – תשע"א, מנה בית החינוך 244 ילדים בכיתות א-ח ו 31 ילדים בגן. בשנה זו בית החינוך החל לתפקד כבית ספר עצמאי.
כיום, 13 שנה לאחר פתיחתו, בית החינוך שבילים מונה מעל ל 700 ילדים וילדות מגיל הגן ועד לכיתה יב'. התלמידים והתלמידות בבית החינוך שבילים כולם תושבי פרדס חנה כרכור.
בבית החינוך 24 כיתות חינוך רגיל (2 כיתות אם בכל שכבת גיל) ועוד 4 כיתות חינוך מיוחד בחטיבת הביניים והתיכון.
ייחודו של בית החינוך
ייחודו של בית החינוך מסתמך על היותו בית ספר דמוקרטי עם מאפיינים ייחודיים שיוצגו להלן.

מאפייניו של בית הספר הדמוקרטי שבילים
1. דיאלוג חינוכי – תלמידי בית החינוך לומדים בקבוצות אם. לכל תלמיד ותלמידה חונך או חונכת אישיים עימם הם נפגשים לפגישות חונכות וליווי קבועות. החונכים משמשים לילדים מבוגרים משמעותיים בבית החינוך. הם בונים איתם את תוכנית הלימודית האישית ואת תמונת הצמיחה האישית הכוללת התייחסות להתפתחות לימודית, חברתית ואישית. החונכים הם הכתובת של הילדים לכל עניין וכן הכתובת להוריהם של הילדים.
החונכים יוצרים היכרות קרובה מאד עם הילדים הכוללת את מצבם המשפחתי, העדפותיהם, נקודות החוזק והאתגר שלהם. במרבית המקרים, התלמידים רואים בחונכים כתובת להתייעצות, שיחה, התמודדות עם קשיים ואתגרים ועוד. היכרות זו, יחד עם ההבנה שיש שונות בין תלמידים מובילה לעתים קרובות להישגים בקידום תלמידים.
החונכות בבית החינוך מהווה יישום של התפישה שכל ילד וילדה הינם עולם ומלואו והם יודעים להתייחס להיבטים שונים באישיותו.
2. הכרה בשונות של התלמידים – בבית הספר המסורתי תוכנית הלימודים עומדת במרכז, ואילו בהשקפת העולם של החינוך הפרוגרסיפי – התלמיד או התלמידה עומדים במרכז. בחינוך הדמוקרטי, אנו מאמינים שהלמידה עומדת במרכז. הביטוי המעשי לתפישה זו היא שבית החינוך מציעה הזדמנויות רבות ללמידה אישית לכל אחד מהתלמידים. בבית החינוך מייחסים חשיבות לתהליכי הלמידה השונים שהילדים עוברים. תהליכים אלו מתקיימים כמובן בכיתות במסגרת השיעורים, אולם לא רק שם. הלמידה מתרחשת בחצר, בהפסקות, במרחבים השונים ובמצבים חברתיים וכמובן בשיח עם ילדים ומבוגרים. מערכת השעות מאפשרת למידה בקצב אישי ובחירה בשיעורים שונים ומגוונים, עפ,י תחומי הענין השונים.
3. בחירה ואחריות – בבית החינוך חייבים התלמידים ללמוד שלושה מקצועות – שפה, אנגלית ומתמטיקה. שאר מערכת השעות נתונה לבחירתם המלאה. בראשית השנה, מתקיים מפגש משולש – הורים, חונכ.ת וילד.ה. במפגש זה נבחרת ונחתמת המערכת האישית של התלמידים. מרגע זה הם מחוייבים לה. עצם הבחירה, והמחוייבות לעמוד מאחוריה ( ולעתים חוסר העמידה מאחוריה ) משמשים כבסיס לדיאלוג ולמידה חינוכית מתמשכת עם הילדים. אנו רואים במקרים של אי עמידה במערכת השעות עניין משמעותי, אך לא משמעתי.
4. למידה – לבית החינוך מגיעים כדי ללמוד. ללמידה פנים רבות וזירות מגוונות. החצר, היא זירת למידה. ליצירת אינטראקציה חברתית, הכרת עולם החי והצומח, ליצירת מרחבי ענין והתמודדות עם שעמום. הדוגמא האישית של המבוגרים היא למידה, בשיחה אישית לומדים, וגם בתוך השיעורים.
בית החינוך הינו מקום המאפשר למידה מגוונת, כזו המזמנת ביטוי רחב לאזורי חוזק והתמודדות עם מקומות מאתגרים יותר. אנו מעוניינים בהטמעת דרכי למידה מגוונות המדגישות את ההבנה והחשיבה. למידה שבה תלמידים חזקים יחוו אתגר ותלמידים מתקשים לא יחוו תיסכול. אנו משתדלים לאפשר למידה אשר חוצה גילאים ע"פ עניין ויכולת.
כל זה, בהתאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך.
5. הערכה – הערכת התלמידים נעשית כהערכה מעצבת, המתייחסת להיבטים שונים של הילד: לימודיים, חברתיים ואישיים. אין ציונים ואין מבחנים. ההערכה השוטפת נעשית במגוון דרכים.
בשלב התיכון הלמידה וההערכה לתלמידות ותלמידים המעוניינים במסלול לבגרות כוללת גם מבחנים וציונים על מנת להתאים לדרישות משרד החינוך.
6. מעורבות תלמידים – המוסדות הדמוקרטיים בבית החינוך, תכליתם לחשוף את התלמידים לאורח החיים במדינה דמוקרטית ולהתנסות בו הלכה למעשה. באמצעות רכישת "מיומנויות דמוקרטיות" אנו שואפים להגביר את מעורבותם בחיי בית החינוך. התלמידים חברים בועדות ביצועיות שונות (ועדת גמב"ה – משמעת, ועדת טיולים, ועדת צוות ועוד) ומנהלים את האסיפה הקהילתית. כל אחד מחברי הקהילה יכול להציע הצעות לאסיפה, וקולם של מנהלי בית החינוך שווה לזה של כל אחד ואחת מחברי הקהילה – ילדים, צוות והורים. באסיפות מתקיים דיון ושיח במגוון הנושאים וההצעות ולפעמים בסופה מתקיימת הצבעה על החלטות המשפיעות על חיי היום יום בבית החינוך.
7. זכויות אדם – אנו רואים בזכויות האדם את הבסיס לחברה דמוקרטית. הילדים לומדים להכיר וליישם את אותן זכויות; כבוד לאחר ולשונה, חופש הביטוי, חופש הבחירה, שוויון ועוד. בכל שנה בחודש דצמבר (בסמוך ליום זכויות האדם הבינלאומי) אנחנו מקיימים למידה ואירועים שונים בנושא זכויות האדם ששיאם בערב זכויות אדם קהילתי.